בעניין: בקשה לביטול פסק דין.
1. ביום 14.12.11 ניתן פסק דין במעמד צד אחד כנגד המבקש (להלן:"יהושע" או "המבקש"). פסק הדין ניתן לאחר שביום 6.7.11 הגיש המשיב כתב תביעה בסדר דין מקוצר כנגד המבקש, על סך של 158,707 ש"ח.
המבקש מודה כי ביום 17.8.11 הומצא לידיו כתב התביעה באמצעות שליח . המבקש מודע לכך שהיה עליו להגיש את בקשת הרשות להתגונן עד ליום 5.10.11. ביום 21.12.11 הומצא פסק הדין ליהושע וביום 12.1.12 הוגשה הבקשה דנן לביטול פסק הדין. על הבקשה דנן הוגשה תגובה לבקשה מצד המשיב ועל כך הוגשה תשובה לתגובה מטעם המבקש.
2. בבקשתו לביטול פסק דין, טוען יהושע כי יש לבטל את פסק הדין מכוח שיקול דעתו של בית המשפט. הלכה ידועה היא כי בית המשפט שוקל את סיבת המחדל וסיכויי ההגנה וכי ככל שסיבת המחדל בגינה לא התגונן הנתבע חזקה יותר כך המשקל של סיכויי ההגנה פוחת ולהיפך.
3. באשר לסיבת המחדל, יהושע טען כי התקופה שבין היום שבו נמסר לו כתב התביעה (17.8.11) לבין היום בו עליו היה להגיש בקשת רשות להתגונן (5.10.11) הייתה אחת התקופות הקשות בחייו, אם לא הקשה שבהן. יהושע טען כי בתקופה הנ"ל, הוא סעד את אימו עד אשר נפטרה ביום 27.11.11. יהושע צירף בנוסף דו"ח מבית החולים איכילוב אשר מפרט את מספר הביקורים של אימו, הגב' טפר פרומה , במרפאה. מעיון בדו"ח ומתעודת הפטירה עולה כי אימו של יהושוע נפטרה בגיל 87 . בנוסף עולה כי בין התאריכים 14.3.11 ועד ליום 27.11.11 ביקרה אימו של יהושע (להלן:"הגב' פרומה") במרפאת איכילוב מספר רב של פעמים, ובחלק מהפעמים אף אושפזה. מהדו"ח עולה כי לבסוף התאשפזה הגב' פרומה מיום 23.11.11 ועד ליום פטירתה. ממסמך בית החולים שצורף לבקשה לביטול פסק דין ונושא את הכותרת "סיכום פטירה - 10073825" ניתן לראות את תיאור מצבה של הגב' פרומה , שם נכתב בזו הלשון " בחודשים האחרונים המשך ירידה קוגנטיטיבית ותפקודית, אינה מתהלכת עד לפני כחודש עדיין הייתה מסוגלת לעמוד, במעקב פלסטיקאי, ד"ר מילר לאחר כריתת גידול קרני במצח". נראה כי בנסיבות המקרה דנן הייתה זקוקה הגב' פרומה לליווי לטיפולים . תחושתי זאת מתחזקת לאור טענתו של יהושע לפיה יש לו אחות אשר מתגוררת בארה"ב ועל כן הנטל בטיפול אימו נפל עליו. סבורני כי בנסיבות הללו, התנהגותו של יהושע אינה עולה כדי זילזול בחבותיו כבעל דין . יחד עם זאת , יהושע יכול היה להגיש בקשה להארכת מועד להגשת בקשת הרשות להתגונן . אין מדובר בהליך משפטי מסובך, ובנסיבות הללו ולאור העובדה שיהושע ידע על ההליך המשפטי, סבורני כי היה עליו להגיש בקשה להארכת מועד. אולם לאור המצוקה בה יהושע היה שרוי בשל מצבה של אימו אין הצדקה לחסום את דרכו בפני בירור ענייני של טענות ההגנה שהעלה מטעם זה בלבד.
4. באשר לסיכויי ההגנה, יהושוע טען כי סיכויי הגנתו גבוהים וזאת לאור העובדה שעילת התביעה נעוצה בטענת המשיב לפיה יהושע הפר את המוסכם בין הצדדים ולא עמד בתנאים להחזר ההלוואות ולפיכך נותר חייב למשיב את סכום התביעה.
5. לשיטתו של יהושע, ההפך הוא הנכון. יהושע טוען כי הוא עומד בתנאי ההלוואות עד היום ולפיכך אין למשיב עילת תביעה.
6. יהושע היה בעליה של חברת אמרלדין גרופ בע"מ (להלן:"החברה"), אשר קיבלה אשראים מהמשיבה ונותרה חייבת לו סך של 167,500 ש"ח . החוב הנ"ל הובטח בערבות אישית ע"י יהושע . יהושע מציין כי לצורך פירעון החוב הנ"ל, נפתח בחודש אוקטובר 2009 חשבון עובר ושב ע"ש המבקש, כאשר חובה של החברה הועבר במלואו לחשבון העו"ש שנפתח על שמו.
7. עוד ציין יהושע בבקשתו לביטול פסק דין, כי סוכם בין הצדדים כדלקמן:
א. סך של 120,000 ש"ח יוחזרו על ידי יהושע בתשלומים חודשיים של 1800 ש"ח וזאת עד לפירעון מלוא הסך הנ"ל (בצירוף ריבית כפי שנקבעה בין הצדדים).
ב. סך של 50,000 ש"ח הועמדו כהלוואת "בלון", אשר זמן פירעונה לטענתו של יהושע נקבע לחודש אוקטובר 2010 או בסמוך לכך.
8. יהושוע טען כי בחלוף כשנה, במסגרתה שילם את הסך של 1800 ש"ח מידי חודש בחודשו, נפגש יהושוע עם מר אלון יודוביץ שהנו נציג של הבנק המשיב בסניף חורב, בנוגע להארכת מועד פירעון הלוואת הבלון. יהושע טען כי במהלך פגישה זו הודיע לו נציג הבנק המשיב מר יודוביץ כי ניתן יהיה להאריך את מועד פירעון הלוואת הבלון בכפוף לאישור המרחב ובתנאי שיהושע ישלם סך של 2000 ש"ח לצורך הקטנת האובליגו. עוד ציין מר יודוביץ כי במידה ויהיה צורך בביצוע תשלומים נוספים (בנוסף ל2000 ש"ח),הרי שהוא יצור קשר עם יהושוע ויעדכן אותו בנושא.
9. יהושוע ציין כי בסוף הפגישה הוא הפקיד כמוסכם, 2000 ש"ח, והמתין מספר ימים שלאחריהם מר יודוביץ' יצור קשר עימו. יהושע טוען כי בשיחה שערך עם מר יודוביץ, נאמר לו ע"י מר יודוביץ' כי טרם התקבלה תשובת המרחב בעניין הארכת המועד לפרעון ההלוואה, אך הדגיש כי לעניות דעתו וניסיונו, האישור יינתן. יהושע טוען כי בסיום השיחה הודיע לו מר יודוביץ כי ככל ותתעורר בעיה כלשהי בנוגע להארכת ההלוואה, הרי שהוא יצור קשר עימו. יהושע טוען כי מאז הוא לא שמע דבר מהבנק המשיב ו/או מנציגיו, ולפיכך הניח כי העניין הוסדר. במקביל המשיך יהושע לשלם מידי חודש את הסך של 1800 ש"ח.
10. כאמור לעיל, יהושוע מודה כי קיבל את כתב התביעה לידו. יחד עם זאת, יהושע טוען כי מעולם לא קיבל מכתב התראה כלשהו מהבנק המשיב, או למצער אף לא קיבל שיחת טלפון אשר מתריעה כי הוא נמצא כביכול בהפרת הסכם אל מול הבנק המשיב. זאת על אף שבמהלך הפגישה עם מר יודוביץ' בחודש אוקטובר 2010 או בסמוך לכך, מסר יהושע לבנק המשיב את כתובתו המלאה, מספר הטלפון שלו וכתובת הדואר האלקטרוני שלו. בנוסף טוען יהושע כי המכתב מוען לרח' שגיא יהודה 17 בראשון לציון וזאת על אף שבמעוד משלוח המכתב, היתה בידי הבנק המשיב את כתובתו המלאה ברח' פינשטיין 17 בראשון לציון. מבדיקה של אישור המסירה נראה כי מכתב ההתראה הודבק על הדלת ביום 21.6.11 בכתובת שגיא יהודה 17, ראשון לציון. לא נתבקשה חקירתו של יהושע בעניין זה או בכל ענין אחר וב"כ המשיב אף לא הכחישה את טענתו בעניין זה . יתרה מכך, בתצהיר המוסר תחת הכותרת "הערות" נכתב כי "כתובתו של החייב אותרה והוא מתגורר ברח' פינשטיין 17 דירה 19 ברשל"צ " .
11. יהושע טוען כי כיומיים לאחר קבלת כתב התביעה הוא יצר קשר עם משרד ב"כ המשיב ושוחח עם עו"ד שימרית וגנר . יהושע טוען כי במסגרת השיחה הנ"ל הוא הסביר לעו"ד וגנר כי הוא אינו מצוי בהפרת הסכם כלשהי מול הבנק המשיב וזו ביקשה בתגובה כי יהושע יעלה את הדברים על כתב וכך נעשה על ידו (נספח 5 לבקשה לביטול פסק דין).
12. יהושע טען כי לאחר שליחת המכתב הוא שוחח עם עו"ד וגנר פעם נוספת וזו הודיעה לו כי הבנק המשיב דורש להעלות את התשלום החודשים לסכום גבוה יותר. יהושע טוען כי למרות שהוא לא היה מחויב להסכים להצעת הבנק המשיב, הוא בכל זאת הסכים להעלות את סכום ההחזר החודשי לסך של 2,200 ש"ח, אך זאת בתנאי שהלוואת הבלון וההלוואה בסך 120,000 ש"ח (קרן) יאוחדו להלוואה אחת. יהושע טוען כי בתשובה אמרה לו עו"ד וגנר כי היא תבדוק את הענין, אך לא יצרה עימו כל קשר לאחר מכן ובמקום הגישה בקשה למתן פסק דין כנגדו.
13. ב"כ המשיב טענה בתגובתה כי מייד לאחר קבלת מכתבו של יהושוע אשר צורף כנספח 5 לבקשה לביטול פסק דין, נמסר על ידה ליהושע טלפונית ולפנים משורת הדין כי הבנק המשיב מסרב להעמדת ההלוואה כפי רצונו, וכי אם ברצונו לאחד את שתי ההלוואות, הבנק המשיב ידרוש להעלות את הסכום החודשי לסכום גבוה יותר, לא פחות מ 2500 ש"ח לחודש וזאת מבלי להיכנס לשאלת הבטוחות. ב"כ המשיב טענה כי באותה השיחה טען יהושע כי אין לו כסף וכי הוא לא יוכל לעמוד בהחזר חודשי כזה. בתשובה לתגובה שהגיש יהושע נטען כי טענתה של ב"כ המשיבה הנזכרת לעיל היא טענה עובדתית ועל כן היה על ב"כ המשיבה לתמוך עובדה זו בתצהיר. משלא צורף התצהיר ומשלא עמדה ב"כ המשיב על זכותה לחקור את יהושוע בעניין תצהירו , הרי שאין ליחס משקל לטענות העובדתיות החדשות שהועלו על ידה. הדבר נכון גם לגבי טענתה של ב"כ המשיב לפיה הבנק המשיב חזר ודרש לשלם את יתרות החוב בחשבון בין בכתב ובין בעל פה, אך למרות דרישות הבנק המשיב , לא נענה יהושע לדרישה.
16. בנוסף טען יהושע כי סכום התביעה הנו שנוי במחלוקת וטעון בירור וזאת מבלי לפגוע בטענתו כי לא היה מקום להעמיד את יתרת החוב לפירעון מיידי. כאמור, יהושע טוען כי עד היום הוא משלם מידי חודש סך של 1800 ש"ח וזאת למעלה משנתיים, כאשר בחודש אוקטובר 2010 או בסמוך לכך שולמו על ידו 2000 ש"ח נוספים, על כן טוען יהושע כי עד למועד הגשת התביעה הוא שילם למשיב סך של כ 40,000 ש"ח וזאת בגין הלוואות בסכום של 170,000 ש"ח (קרן) . לפיכך לא ברור מדוע העמיד המשיב את סכום תביעתו על סך של 158,707 ש"ח. יהושע צירף כ 6 אישורי הפקדה שבוצעו על ידו ע"ס של כ 1800 ש"ח כ"א וכן אישור הפקדה ע"ס 3600 ש"ח. יהושוע טען כי בעקבות מעבר דירה אין בידיו אישורי הפקדה נוספים או מסמכים אחרים הנוגעים לתובענה. חשוב לציין כי חלק מאישורי ההפקדה הם לאחר יום הגשת התביעה . כך , למשל , צורף אישור הפקדה מיום 29.11.11.
17. יהושוע הפנה לנספחים של כתב התביעה וטען כי המשיב לא טרח לצרף מסמך בחתימתו של יהושע או לכל הפחות מסמך בחתימת נציגי ב"כ המשיב , אשר מעיד על גובה הריבית אשר נהוגה בבנק המשיב. מבחינה של כתב התביעה עולה כי טענתו של יהושוע נכונה וכי לא צורף כל מסמך שכזה.